16:30 .בלאגן היסטרי של צעצועים. הילדים משחקים בחוץ. אינסוף כלים בכיור .חושבת על כל המשימות שעוד צפויות לי הערב . להאכיל אותם , לקלח אותם, להלביש אותם אחריי המקלחת. בין לבין הם יריבו ויצרחו ובטוח שלא ירצו ללבוש את מה שהכנתי להם אחריי המקלחת. ואחריי שהם נרדמים? הבטחתי לענות על כמה מיילים, חייבת לאכול בעצמי , רוצה לראות את ניר ולשוחח איתו.
אוקיי. לוקחת נשימה עמוקה. אז יכול להיות שלא אצליח לעשות את כל זה היום. כנראה שלא .
הרבה פעמים קורה לי שאני מתכננת המון תוכניות . אבל כמו שאומרים תוכניות לחוד ומציאות לחוד. הילדים שלי לא רובוטים, והם בהחלט שובבים, ובטוח שייקח יותר זמן לבצע כל משימה .
אחריי שנים שבהן רדיתי בעצמי להספיק ״ להיות חרוצה ״ - שהבית יהיה תמיד נקי , שהנעליים יהיו תמיד במקום , שהילדים יהיו במיטות ב 20 . החלטתי שדי! די לנסות לרצות את המנגנון הפרפקציוניסטי , ביקורתי הזה שלי. מספיק לנסות להיות הכול מהכול בכל דקה של היום.
מותר לי שיהיו לי כלים בכיור , ומותר לי שיהיו הרי כביסות בחדר כביסה. עדיף לי שהילדים ילכו לישון מחייכים גם אם זה יקרה בסוף ב 21 בערב. ועדיף לי כמה דקות איכותיות עם ניר מאשר לטאטא את הבית .
אז אני בוחרת לא להיות מושלמת ולא להיות ״חרוצה״ במובן המסורתי של המילה , אני בוחרת לחיות ! להנות מהילדים והבן זוג שלי, להנות מהשקט שלי, להיות אנושית .
📸:@alona.art.photo
#honestmotherhood#mommyblogger#momofthree#notperfect